החלטה בתיק ב"ל 52251-12-10

1.         לפניי בקשה מטעם התובעת אסנת שמעוני (להלן - המבקשת) למשלוח שאלות הבהרה למומחה הרפואי ד"ר מנחם גרוס (להלן - המומחה).

2.         טרם אגש להחלטה, ברצוני להתנצל בפני הצדדים, על העיכוב במתן ההחלטה שנבע בשל טעות מזכירות. עם היוודע דבר הטעות הועלה התיק לפניי בדחיפות לצורך מתן ההחלטה.

3.         ולענייננו, המבקשת מבקשת להפנות למומחה מסמכים רפואיים נוספים ולהפנות אליו שאלות הבהרה ואלה נימוקיה -

א.         המבקשת עברה בדיקת HELICOPYLORI BREATH בהמלצת הרופא המטפל שלה שהינו מומחה לא.א.ג, על מנת לברר את סוגיית הרפלוקס כפי שקבע המומחה. המבקשת מבקשת להעביר לעיון המומחה את תוצאות הבדיקה.

ב.         ד"ר נאש קובע בבדיקה האחרונה מיום 6.12.11, כי אין לו ספק שלמרות שיש לתובעת רפלוקס, רוב בעיית הצרידות שלה נובעת משימוש יתר בקול תוך כדי העבודה. המומחה מתבקש להתייחס לאמור לעיל.

ג.          המומחה טוען, בסעיף הסיכום והמסקנות, כי הממצא של "הפחתה בגלי המוקוזה" איננה אופיינית לנזק מדיבור מאומץ, וכי ממצא זה אינו תואם את הממצא של מיתרים בצקתיים בבדיקה הסטרובוסקופית. מאחר והמומחה מבסס את קביעתו רק על המסמכים שלפניו, מבוקש לשאול את המומחה מה המשמעות שאין תאימות בין הממצאים שהוצגו בפניו.

ד.         מבוקש לשאול את המומחה האם ניתן לבסס קביעה חד משמעית מעיון במסמכים שהוצגו בפניו או שמא יש לשקול מחדש את הממצאים ולבצע בדיקות נוספות על מנת לקבוע חד משמעית ממה נובעת הצרידות.

4.         המשיב מתנגד להצגת שאלות הבהרה ומסמכים רפואיים חדשים למומחה ואלה טעמיו -

א.         מדובר בבדיקות שביצעה המבקשת לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה ואשר לא הוגשו מטעמה טרם המינוי.

ב.         למעשה, המבקשת מגישה מעין חוות דעת מטעמה אשר יש בה התייחסות למסקנותיו של מומחה בית הדין ואין הדבר מקובל בתיקים מסוג זה שהמומחה המתמנה על ידי בית הדין הוא מומחה ניטראלי.

ג.          בפני המומחה עמד מלוא החומר הרפואי של התובעת והמומחה לא סבר כי על התובעת לבצע בדיקות נוספות בכדי לתת את חוות דעתו, ועל כן אין מקום להפנות אליו מסמכים חדשים מאוחרים למתן חוות הדעת.

5.         כאשר מתעוררת מחלוקת רפואית בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לרבות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של תובע לבין מחלה בה לקה, נוהגים בתי הדין לעבודה למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמם, על מנת שיחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי האמור (לפירוט ר' הנחיות נשיא בית הדין הארצי בעניין מומחים - יועצים רפואיים, כפי שעודכנו לאחרונה ביום 13.4.2010). בהתאם להנחיות, המומחה הרפואי מחווה את דעתו על סמך המסמכים הרפואיים, בלא בדיקה פיזית של התובע למעט במקרים חריגים, ומבלי שמתאפשרת - בדרך כלל - חקירתו הנגדית של המומחה (ראו הנחיה 14(ד) להנחיות לעיל). כתחליף לחקירה הנגדית, מתאפשרת לצדדים הפניית למשלוח שאלות הבהרה בכתב למומחה הרפואי (שם).

6.         בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת, הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין ולאחר בחינה - בין היתר - של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315; להלן - עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין יצחק), ולכן " יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010).

7.         לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובחוות דעתו של המומחה ונוכח ההלכות המובאות לעיל הגעתי למסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהעביר לעיונו של המומחה את תוצאות הבדיקה שעברה המבקשת והמלצתו של ד"ר נאש, וזאת על מנת להגיע לחקר האמת ולוודא כי אכן הובאו בפני המומחה כל הנתונים הנדרשים לשם מתן חוות דעת עניינית ככל שניתן בעניינה של המבקשת.

            אשר על כן, הנני מורה כלהלן -

א.         תוצאות בדיקת ההליקובטור וכן סיכום הבדיקה של ד"ר נאש מיום 6.12.11 יועברו לעיונו של המומחה. המומחה ישיב האם יש במסמכים אלה כדי לשנות את מסקנתו.

ב.         הנני מתירה את שאלת ההבהרה מס' 3 בנוסח הבא -  בסעיף הסיכום והמסקנות קבעת כי הממצא של "הפחתה בגלי המוקוזה" אינו אופייני לנזק מדיבור מאומץ וכי הממצא של "הפחתה בגלי המוקוזה" אינו תואם את הממצא של מיתרים בצקתיים בבדיקה הסטרובוסקופית. מאחר וביססת את קביעתך רק על המסמכים שלפניך, מה המשמעות שאין תאימות בין הממצאים, והאם ניתן לבסס קביעה חד משמעית מעיון במסמכים שהוצגו בפניך או שמא יש לשקול מחדש את הממצאים ולבצע בדיקות נוספות על מנת לקבוע חד משמעית ממה נובעת צרידותה של המבקשת. 

8.         אין צו להוצאות.